ועדת חקירה
הצעת 'עמך ישראל' למנגנון חקירה מיוחד של טבח 7 באוקטובר
רקע
כמעט שלוש שנים חלפו מאז 7 באוקטובר – המחדל הנורא ביותר שידעה מדינת ישראל – ועדיין לא הוקם גוף חקירה שיבחן באופן מלא את השתלשלות האירועים, את הכשלים שהובילו אליהם ואת האחריות להם.
חקירת האירועים מחייבת בחינה של כלל הגורמים והמערכות שהיו מעורבים במחדל – הממשלה, הכנסת, מערכת הביטחון, גורמי המודיעין, מערכת המשפט והמערכות המקצועיות – הן ביחס למי שכיהנו בתפקידיהם באותה עת והן ביחס למי שמכהנים בהם כיום. בשל כך, כל מנגנון חקירה הנשען על מינוי של גורם פוליטי יחיד עלול להיתפס מראש כנגוע בניגוד עניינים.
המחלוקת סביב עצם הקמת החקירה הפכה אפוא למחלוקת פוליטית סביב זהות החוקרים ומנגנון מינויים, במקום להתמקד בתכליתה המרכזית של החקירה – בירור האמת והפקת הלקחים.
עמך ישראל מציעה מנגנון מיוחד, עצמאי ומקצועי, שנועד להוציא את החקירה מהמאבק הפוליטי ולבסס אותה על שלושה עקרונות: אמת, אמון ותוצאות.
ההצעה
חקר האמת – הגוף יפעל ללא מגבלה פוליטית על זהות הגורמים שייבדקו או על כיווני החקירה. הוא יבחן את השתלשלות האירועים, תהליכי קבלת ההחלטות, ההתרעות והמידע שעמד בפני הגורמים השונים, הכשלים שנפלו והאחריות להם.
המנדט יכלול את בחינת התהליכים וההחלטות שהובילו לאירועי 7 באוקטובר, ובכלל זה בחינת הלקחים והכשלים שנצברו לאורך השנים שקדמו להם, החל ממבצע צוק איתן. הבחינה תיעשה ככל שהדבר נדרש להבנת התהליכים שהובילו למחדל 7 באוקטובר ולבחינת האחריות להם.
אמון הציבור – מנגנון המינוי יבטיח כי החקירה לא תהיה בשליטת הממשלה ולא תהיה תוצאה של חלוקת כוח בין גושים פוליטיים. הרכב הגוף ישלב עצמאות שיפוטית, מומחיות מקצועית ונציגות של המשפחות ושל הרשויות שנפגעו.
תוצאות – הגוף יקבל סמכויות חקירה מלאות ויפעל במסגרת לוח זמנים מחייב, במטרה להבטיח שהחקירה תוביל למסקנות, לקביעת אחריות ולהפקת לקחים – ולא תתנהל ללא מסגרת עבודה ברורה.
מנגנון הבחירה יתבסס על עיקרון מוכר במערכת השלטונית בישראל – בחירת נשיא המדינה על ידי הכנסת – תוך התאמתו לצורכי החקירה.
כל קבוצה של עשרה חברי כנסת תוכל להציע מועמד לתפקיד יושב ראש הגוף. כלל 120 חברי הכנסת יצביעו בהצבעה חשאית. המועמד שיזכה במספר הקולות הגבוה ביותר יכהן כיושב ראש, והמועמד שיגיע למקום השני יכהן כסגנו.
שני המועמדים יהיו שופטים.
המנגנון נועד ליצור בחירה המחייבת תמיכה רחבה וחוצה סיעות וגושים, תוך צמצום השפעתה של משמעת סיעתית. הוא מבטיח כי הממשלה אינה ממנה את מי שאמור לחקור אותה, וכי החקירה אינה הופכת למנגנון של חלוקת מינויים בין מחנות פוליטיים.
ועדת החקירה תכלול תשעה חברים, בהרכב המשלב ניסיון שיפוטי, מומחיות מקצועית ונציגות של מי שנפגעו באופן הישיר ביותר באירועי 7 באוקטובר:
יושב ראש וסגן יושב ראש– שני השופטים שייבחרו במקומות הראשון והשני בהצבעת הכנסת.
שלושה חברים מקצועיים – בעלי מומחיות בתחומי הביטחון, המודיעין והביקורת והבקרה.
נציג הרשויות המקומיות – נציג שייבחר על ידי הרשויות המקומיות שנפגעו באופן ישיר באירועי 7 באוקטובר.
שלושה נציגי משפחות – נציג משפחות שכולות של חיילים, נציג משפחות שכולות של אזרחים ונציג משפחות החטופים.
יושב הראש וסגנו ימנו את חברי הועדה, למעט נציג הרשויות המקומיות, שייבחר על ידי הרשויות עצמן. הרכב זה מבקש לשלב בין עצמאות מקצועית לבין היכרות בלתי אמצעית עם ממדי הפגיעה והכשל.
לגוף החקירה יוענקו מלוא הסמכויות הנדרשות לניהול חקירה אפקטיבית ועצמאית. יושב הראש וסגנו יהיו מוסמכים לזמן עדים, לדרוש מסמכים ומידע, לקבל נתונים מכל גורם רלוונטי, לחקור בעלי תפקידים מכל הדרגים ולבחון כל כיוון חקירה הנדרש לצורך בירור האמת.
לא תיקבע מראש מגבלה על זהות הגורמים שייבדקו, על השאלות שייבחנו או על כיווני החקירה. כל אחד משני ראשי הגוף יוכל לדרוש בירור של נושאים ועדויות שלדעתו נדרשים לחקר האמת.
יושב הראש וסגנו יפעלו במשותף ויעשו מאמץ להגיע להסכמות. עם זאת, לא תינתן לאף אחד מהם זכות וטו.
במקרה של מחלוקת מהותית שאינה ניתנת ליישוב, יכריע נציג הרשויות המקומיות. כך נוצר מנגנון הכרעה של 2+1 – יושב הראש, סגנו ונציג הרשויות המקומיות.
מנגנון זה מחייב שיתוף פעולה בין שני השופטים, מונע אפשרות של חסימת החקירה בידי גורם יחיד ומעניק לנציג הרשויות המקומיות תפקיד מכריע במקרה של מחלוקת.
הגוף יתחיל לפעול בתוך 60 ימים ממועד השבעת הממשלה החדשה.
בתוך שישה חודשים מתחילת פעילותו יפרסם הגוף מסקנות ראשוניות, שיציגו את תמונת המצב ואת הממצאים המרכזיים שנאספו עד אותו שלב.
החקירה לא תוגבל מראש במועד סיום. היקפה ומשך פעילותה ייקבעו בהתאם למורכבות הממצאים ולצורך בהשלמת בירור העובדות, האחריות והלקחים. זאת, תוך שמירה על חובת דיווח שוטפת לציבור ועל פרסום מסקנות הביניים הנדרשות לאורך עבודת הגוף.
הצעת עמך ישראל מבקשת ליצור מנגנון חקירה שאינו נשלט על ידי הממשלה, אינו מחולק בין מחנות פוליטיים ואינו מאפשר לגורם יחיד למנוע את בירור האמת.
זהו גוף המשלב עצמאות שיפוטית, מומחיות מקצועית, נציגות של הרשויות שנפגעו ושל המשפחות; מחזיק בסמכויות חקירה מלאות; פועל ללא מגבלה פוליטית על כיווני החקירה; ומחויב להתחיל את עבודתו בתוך פרק זמן מוגדר ולהציג לציבור את ממצאיו הראשוניים בתוך שישה חודשים.
המנדט הרחב יאפשר לבחון לא רק את השתלשלות האירועים ב־7 באוקטובר, אלא גם את התהליכים, ההחלטות והלקחים שנצברו לאורך השנים, לרבות אירועי ומבצע צוק איתן, ככל שהם רלוונטיים להבנת המחדל.
כך ניתן להוציא את חקירת 7 באוקטובר מהמאבק הפוליטי ולהחזיר אותה לייעודה: לברר את האמת, לקבוע אחריות, להפיק לקחים ולהביא לתוצאות.